Page 5 - פרוסות מידע

‫הקדמה‬

‫נקבע שכל לחם שיעמוד בקריטריונים הבאים יקבל את התו "אפשריבריא"‪:‬‬
‫‪ .1‬לפחות ‪ 80%‬קמח מלא‪.‬‬

‫‪ .2‬לא יותר מ‪ 400-‬מ"ג נתרן ל‪ 100 -‬גרם מוצר‪.‬‬
‫‪ .3‬לא יותר מ‪ 250-‬קק"ל ל‪ 100 -‬גרם מוצר (‪.)6‬‬
‫מאפיית אנג'ל הייתה הראשונה שאימצה את הקריטריונים החדשים והתאימה מספר רב של מוצרים בקטגוריה‬
‫לדרישות התו‪ ,‬וכל זאת מבלי לוותר על הטעם ועל המרקם של המוצרים‪ .‬התאמת מספר כה רחב ומגוון של לחמים‪,‬‬
‫לחמניות ופיתות מאפשרת לצרכן מבחר גדול של אפשרויות לבחירה מושכלת‪ ,‬והיא מסייעת להגדיל את צריכת‬

‫הדגנים המלאים‪.‬‬
‫מה עומד מאחורי הקריטריונים שקבע משרד הבריאות לקטגוריית הלחם? האם הכוח התזונתי שניתן לדגנים המלאים‬

‫ולסיבים כרכיב עיקרי בהם אכן מוצדק? האם יש חשיבות לשמירה על גרעין החיטה השלם? האם המדד הגליקמי‬
‫אמין כמדד לבחירה מועדפת של מזונות? מה עומד מאחורי הדיאטות ללא גלוטן? האם החומרים המשמרים‪ ,‬שיש‬
‫בלחם‪ ,‬מסוכנים או שמסוכן יותר בלעדיהם? האם חייבים להשתמש בשמרים או שאפשר בלעדיהם? כיצד אפשר‬

‫להגדיל את צריכת הדגנים המלאים באוכלוסייה? על כל אלה ועוד ננסה לענות בחוברת זו‪.‬‬
‫היות שברור שלכל עלייה בצריכת דגנים מלאים יכולה להיות השפעה חשובה על בריאות הציבור‪ ,‬צירפנו לחוברת‬
‫זו המלצות כיצד אפשר להגדיל את צריכת הדגנים המלאים בקרב האוכלוסייה‪ .‬אני מקווה שתמצאו בה עניין ושהיא‬

‫תשמש כלי עזר בעבודתכם‪.‬‬
‫ברצוני להודות לקרין בירן על עזרתה בהכנת חוברת זו‪.‬‬

‫בברכה‪,‬‬
‫רותי אבירי‬
‫דיאטנית קלינית‬

‫‪4‬‬