Page 6 - פרוסות מידע

‫ההיסטוריה של הלחם‬

‫מאז התקופה הפרהיסטורית הלחם היה מרכיב חשוב בתזונת האדם‪ .‬הציידים והלקטים צרכו את דגני הבר בצורתם‬
‫הטבעית‪ ,‬אך בשל הקושי לעכלם‪ ,‬לא מוצה מלוא הפוטנציאל התזונתי הגלום בהם‪ .‬בחלוף הזמן החלו בני האדם‬
‫לקלות את הדגנים ולטחון אותם באמצעות מכתש ועלי‪ .‬הדגנים הטחונים בתוספת מים וייבוש בשמש או באפייה‬
‫על גחלים‪ ,‬הפכו ללחם שטוח ודק‪ ,‬שסיפק אנרגיה‪ ,‬היה ערב לחך וקל לנשיאה וזה עודד את השימוש בו‪ .‬המצרים‬

‫הקדמונים היו הראשונים שייצרו לחם שונה באמצעות שימוש במחמצת‪ ,‬גוש בצק‪ ,‬שתסס ותפח על ידי שמרי הבר‬
‫המצויים באוויר ובגרעיני החיטה‪ ,‬כדי להתסיס את עיסת הבצק איתה עורבב (‪.)1‬‬

‫החיטה אפשרה לאורך הציוויליזציה את התפתחות החברה בערים‪ ,‬מאחר שהייתה מהיבולים הראשונים שיכלו לגדל‬
‫ולעבד בקלות וגם לאחסנה לזמן ארוך (‪ִ .)2‬תרבות החיטה החל בערך בשנת ‪ 8500‬לפני הספירה‪ ,‬יחד עם דגנים‬
‫נוספים‪ :‬שיבולת שועל‪ ,‬שיפון ושעורה‪.‬‬

‫לאורך השנים‪ ,‬מיוון העתיקה‪ ,‬האימפריה הרומית‪ ,‬ימי הביניים ועד לעת החדשה היה הלחם מרכיב עיקרי בתזונה‪.‬‬
‫בשל חשיבות הלחם‪ ,‬היה מקצוע האופה למקצוע נחשב שעבר בירושה‪.‬‬

‫העת החדשה הביאה איתה המצאות טכנולוגיות‪ ,‬כמו פיתוח מנוע קיטור‪ ,‬שאפשר טחינה עם הפרדה של הקליפה‬
‫מהגרעין ולישת בצק יעילה יותר‪ .‬הפרדת הקליפה הובילה לאיבוד ויטמינים ומינרלים חשובים (כגון תיאמין וניאצין)‪,‬‬
‫וייתכן שאף גרמה לעלייה בתחלואה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬סוג הלחם הנצרך העיד על מעמד כלכלי‪ .‬לחם לבן‪ ,‬שעבר עיבוד‬
‫וטיהור באמצעות הטכנולוגיות החדשות שפותחו‪ ,‬נחשב סמל סטטוס ולחם לעשירים‪ ,‬בעוד הלחם הכהה נחשב סמל‬

‫לעוני‪ .‬במהלך שנות ה‪ 30 -‬של המאה ה‪ ,20 -‬גילו מדענים כי הקמח המלא בריא יותר מהקמח הלבן בשל תכולת‬
‫הוויטמינים והמינרלים שבו‪ ,‬ולכן הוחלט במדינות מסוימות להוסיף ללחמים הלבנים ברזל‪ ,‬תיאמין‪ ,‬ניאצין וסידן (‪.)1‬‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪ 20-‬פותחו שיטות שונות להכנת הלחם וקיצור זמן הכנת הבצק ומשך האפייה ובד בבד‬

‫עם התפתחות המדע והמחקרים באשר להשפעות התזונתיות והבריאותיות שלהם‪ ,‬החל שימוש בקמחים מסוגים‬
‫שונים (‪ .)1‬מבין הדגנים‪ ,‬החיטה‪ ,‬היא הדגן הנפוץ ביותר בעולם המערבי‪ ,‬בשל תכולת הגלוטן ואיכותו הגבוהה דבר‬

‫שמקל על תהליך הכנת הלחם (‪.)3‬‬

‫‪5‬‬