Page 36 - פרוסות מידע
P. 36

‫גלוטן‬

                                                                                                  ‫גלוטן‬

      ‫גלוטן הוא שם כולל לקבוצת חלבונים המצוי בעיקר בדגנים‪ ,‬כגון חיטה‪ ,‬שיפון‪ ,‬שעורה וכוסמין‪ .‬הגלוטן הינו שם‬
  ‫כולל למספר קבוצות חלבונים‪ ,‬כשהעיקריות‪ ,‬הינן שתי תתי קבוצות‪ :‬גלוטנין וגליאדין‪ .‬הגלוטן מצוי באנדוספרם של‬

                                            ‫הגרעין‪ .‬מחלת הצליאק נגרמת בעקבות רגישות לגליאדין‪ ,‬ולא לגלוטן כולו‪.‬‬

         ‫הגלוטן משמש כחלבון התשמורת העיקרי בגרגר החיטה (כ‪ ,)90%-‬ולו תפקיד ייחודי‪ ,‬כיוון שאינו מסיס במים‪,‬‬
                                                                                                          ‫ביצירת הלחם‪.‬‬

‫גליאדין וגלוטנין‪ ,‬נקשרים בינם בקשרים די‪-‬סולפידיים ובקשרי מימן‪ ,‬בעיקר בעת תהליך לישת הבצק‪ ,‬הודות לתנאים‬
        ‫הביוכימיים הנוצרים בסביבה המימית (מים המוספים לקמח) ונוכחות חמצן‪ .‬כך נוצרת "רשת גלוטנית" ‪ -‬רשת‬

    ‫חלבונית תלת מימדית‪ ,‬לה משמעות רבה ביכולת החזקת הגז (אדי מים‪ CO2 ,‬הנוצר מפעולת ההתססה של שמרי‬
                    ‫האפייה) ומכאן לנפח המאפה הסופי‪ .‬תכונה זו מקנה ללחם את הנפח ואת המרקם האופייניים לו‪.‬‬

     ‫אחוז הגלוטן בקמח‪ ,‬והרכבו ‪ -‬כלומר‪ ,‬היחס הפנימי בין קבוצות החלבונים בו‪ ,‬משתנה בין דגן אחד למשנהו‪ ,‬ואף‬
  ‫באותו הדגן‪ ,‬בעקבות המינרלים בצמח ותנאי הסביבה שגדל בה‪ .‬אחוז הגלוטן והיחס הפנימי בין קבוצות החלבונים‬
‫בו ‪ -‬יקבעו את התאמת הקמח לייעודו ‪ -‬כלומר למוצר הסופי‪ :‬לחם‪ ,‬פיתות‪ ,‬ופלים וכו'‪ .‬הגלוטן משמש לרוב כהעשרה‬
  ‫חלבונית במוצרים שהוא נמצא בהם‪ ,‬בין אם באופן טבעי ובין אם כתוסף‪ .‬מקור נוסף שאפשר למצוא בו את הגלוטן‬

                                                                                        ‫הוא בתעשיית הקוסמטיקה (‪.)1‬‬

                                                                                 ‫צליאק‪ /‬כרסת‪ /‬דגנת‬

 ‫צליאק היא מחלת מעי דלקתית אוטואימונית‪ ,‬שמופעלת כתוצאה מתגובה לגליאדין‪ ,‬חלק מהגלוטן‪ ,‬שנמצא בחיטה‪,‬‬
                              ‫בשעורה‪ ,‬בשיפון ובכוסמין‪ .‬הגורמים המיוחסים למחלה הם גנטיים‪ ,‬סביבתיים וחיסוניים‪.‬‬

        ‫הגלוטן‪ ,‬זוהה לראשונה בין השנים ‪ 1945 -1944‬ונמצא כ"אשם" העיקרי בהתפתחות הצליאק‪ .‬בעקבות זיהוי זה‬
                                                                 ‫ההימנעות ממנו הפכה להיות משמעותית בטיפול (‪.)2‬‬

                                           ‫רגישות לגלוטן (‪)NCGS-Non Celiac Gluten Sesitivity‬‬

    ‫המונח הוצג לראשונה בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ .20-‬המונח מתייחס לתסמינים אינטרה ואקסטרה אינטסטינליים‬
        ‫אשר אינם קשורים למחלת הצליאק או לחילופין לאלרגיה לחיטה‪ ,‬ולכן נמצא תחת הספקטרום של ההפרעות‬

  ‫המקושרות לגלוטן‪ .‬התסמינים המאפיינים את הרגישות דומים לתסמיני המעי הרגיז (‪ )IBS‬ובאים לידי ביטוי בכאבי‬
       ‫בטן‪ ,‬נפיחויות‪ ,‬עצירות או שלשולים‪ .‬תסמינים נוספים כוללים כאבי ראש‪ ,‬עייפות‪ ,‬כאבי מפרקים ו‪/‬או שרירים‪,‬‬
        ‫והרדמות של הידיים ו‪/‬או הרגליים‪ ,‬דרמטיטיס ואנמיה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא נמצאו סיבוכים בעקבות חוסר טיפול‬

   ‫ברגישות זו‪ ,‬בשונה מחולי הצליאק‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא נצפו מרקרי דלקת או תאי חיסון (בזופילים) כתגובה לגליאדין (‪.)3‬‬

    ‫מחקרים מנסים להגדיר את הקריטריונים הפתוגניים‪ ,‬הקליניים לאבחון של ‪ NCGS‬כדי לספק נקודת מבט מעשית‬
                                                     ‫שעשויה להיות שימושית בהערכה‪ ,‬אבחון וניהול חולי ‪.)4( NCGS‬‬

  ‫עם הידע הקיים בנושא בשלב זה‪ ,‬ניתן להניח כי תרכובות נוספות‪ ,‬מלבד הגלוטן (גליאדין) עשויות להיות אחראיות‬
                                                                ‫על התסמינים עליהם מדווחים הרגישים ה‪.)3( NCGS -‬‬

                                                             ‫‪35‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41